השלכות פסק דין סי איי סופטוור נגד רשות המסים לעניין מכר קניין רוחני ופעילויות כאשר מתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים (*)
בימים אלו, חברות רבות מבצעות מהלכי קיצוץ וארגון מחדש, כחלק מתהליכים אלו, חברות רב לאומיות תדיר מעבירות את הקניין הרוחני ו/או פעילויות אחרות אליהן. לאחרונה פורסם פסק דין, שעשויות להיות לו השלכות משמעותיות לעסקאות מעין אלו מבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין הדן בנושא של מכירת קניין רוחני מחברת בת תושבת ישראל לחברת האם הרב לאומית, מהווה המשך ישיר לפסקי הדין ג'יטקו, ברודקום ומדינגו, בהם מגדירים בתי המשפט את הכללים וגבולות הגזרה בעסקאות מכירה של פעילויות וקניין רוחני, כאשר מתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים.
חברת התוכנה הישראלית סי. איי סופטוור (לשעבר ממקו תוכנה בע"מ להלן: "ממקו" או "החברה"), דיווחה על מכירת קניין רוחני ב-111 מיליון ₪ בעוד רשות המסים קבעה לעסקה שווי של 667 מיליון ₪. החברה ערערה לבית המשפט ופסיקת בית המשפט הינה מעניינת ומדגישה נקודות חדשות הרלוונטיות למקרים של העברת פעילויות ו/או קניין רוחני.
בסיכומו של פסק דין מנומק, השופטת ירדנה סרוסי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הערעור וחייבה את החברה לשלם תוספת מס מוערכת של כ-140 מיליון ₪ על עסקת מכירת הקניין הרוחני, זאת, לאחר שקיבלה את הערכת השווי מטעם המומחה של רשות המסים ואת עמדת רשות המסים לעניין שווי הקניין הרוחני.
להלן עיקרי העובדות והדגשים העולים מפסק הדין:
ממקו נרכשה בשלהי שנות ה-90 על-ידי חברת CA, חברת ענק רב לאומית העומדת בראש קבוצה בת למעלה מ-200 חברות תוכנה ואתרי פיתוח ברחבי העולם (להלן: "CA" או החברה העולמית"). במועד הרכישה החזיקה ממקו ב-4 תוכנות לאבטחת מידע, שפותחו בין היתר בתמיכת המדען הראשי. בסמוך לאחר הרכישה פעילותה של החברה התרכזו במספר מישורים: שיווק והפצה של מוצרי החברה העולמית, שירותי מחקר ופיתוח (מו"פ) לחברה העולמית, פעילות מו"פ ותחזוקה של תוכנות ממקו, הכנסות מתמלוגים בגין הקניין הרוחני שבבעלות החברה. בשנת 2010 מכרה החברה את הקניין הרוחני שבבעלותה לחברה העולמית בסכום מוצהר של 111,300,000 ₪, בהתאם להערכת שווי שערכה.
רשות המסים בהסתמך על סעיף 85א. לפקודה קבעה, כי מאחר ומדובר בעסקה בין צדדים קשורים ומתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים, היא אינה מקבלת את הדיווח, וכי שווי הפונקציות הנכסים והסיכונים שהועברו במסגרת העסקה (FAR – Functions, Assets, Risks), עולה עשרת מונים על השווי שדווח, לכן שוויה האמיתי הוא 667,000,000 ₪.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נבע מההפרש בהערכות השווי בין הצדדים לגבי הקניין שהועבר. הנ"ל נבע משוני משמעותי בהנחות היסוד של הצדדים ביחס לשאלות אורך החיים הצפוי של הקניין הרוחני נכון למועד למכירה ושיעור הצמיחה הצפוי של הקניין הרוחני: האם הוא חיובי כדעת רשות המסים, או שלילי כדעת החברה. בעוד החברה התייחסה לקניין הרוחני על פירותיו העתידיים כאל מעין עסק מת – קניין רוחני שתם זמנו ושוויו דועך, ברשות המסים התייחסו לקניין הרוחני כאל עסק חי – נכס מניב עם פוטנציאל רווח מתמשך.
בנוסף, מאחר שהחברה לא קיבלה את מלוא הסכום בעבור העסקה, רשות המסים טענה כי יש לראות בסכומים שלא הועברו כהלוואה שניתנה לחברה העולמית, ולכן יש לחייב את החברה בגין הכנסות ריבית רעיונית.
השופטת הסתמכה על בקשות להטבות מס ודיווחים, שהוגשו בזמן אמת על-ידי החברה לרשות המסים ולמדען הראשי, מהם עלה כי פוטנציאל ההכנסות מהמוצרים הינו גבוה (זאת בסתירה לאמירות בדיעבד שהוצגו בהוכחות) וכן על נתונים נוספים שהופיעו בדוחותיה, כדי לקבוע כי החברה לא עמדה בנטל ההוכחה וכי אורך חיי הקניין הרוחני ושיעורי הצמיחה שבהערכות השווי שלה, אינם תואמים את המצב העובדתי למועד העסק. לפיכך בית המשפט קיבל את הערכת השווי של המומחה מטעם רשות המסים במלואה, בהתאם להנחיית כב' השופט דנציגר בעניין קיטאל. בעניין חיוב הריבית, פסקה השופטת לטובת רשות המסים בהסתמך על תקדים קונטירה, אך המליצה לבית המשפט העליון לבחון את הנושא.
בהמשך לפסק דין זה אנו ממליצים לחברות השוקלות לבצע עסקה בין שתי חברות קשורות, או שני צדדים קשורים, לבצע פעולות שונות, העשויות להפחית ולצמצם את הסיכון העתידי:
- תיעוד פעולות החברה והתנהלותה בזמן אמת לרבות הצורך בעסקה, היתרונות והחסרונות שלה והאלטרנטיבות שנשקלו.
- תיעוד דוגמאות של עסקאות צד ג' דומות ומחיריהן.
- לוודא כי הדיווחים והמסמכים האחרים, שהחברה מגישה לרשויות לרבות רשות החדשנות, הרשות לניירות ערך, הבורסות לניירות ערך וכיוב', תואמים לנתונים שישמשו לצורך הערכת הנכסים שיועברו ובמידה וקיימים פערים מול הדיווחים יש לתעד, להצדיק ולנמק את השינויים ומקורם.
- יש לבצע הערכת שווי בזמן אמת לנכסים הנמכרים (בניגוד להערכת שווי שנערכה בדיעבד), על-ידי מעריך שווי חיצוני מהימן בהתאם לשיטות ועקרונות, המקובלים על רשות המסים ובתי המשפט לרבות ניתוח שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים שהועברו במסגרת העסקה (FAR – Functions, Assets, Risks).
- יש להיערך לכך שהמעורבים בביצוע העסקה יהיו זמינים ללוות את ההליכים בעתיד (אם יהיו כאלו), במידה ויידרשו לכך.
המחלקה הכלכלית של משרד בן שמואל בעלת ניסיון רב בהערכות שווי ומחירי העברה. נשמח לסייע.
(*) המחבר: רו"ח יגאל דיקובסקי (MBA) הינו שותף מנהל החטיבה הכלכלית בבן שמואל רואי חשבון מומחה בהערכות שווי ובעל ניסיון רב בהופעה בבוררויות ובבתי משפט.
