בהתאם לניתוח של בנק ישראל, ינואר 2025
מבוא ורקע כללי
בעולם של היום, חברות גדולות פועלות בכל העולם – לעיתים בלי נוכחות פיזית. הן מוכרות מוצרים ושירותים אונליין ומרוויחות כסף ממדינות שבהן אין להן משרדים או עובדים. שיטת המס הבינלאומית אשר נבנתה לפני עשרות שנים, כבר לא מתאימה למציאות המודרנית הדיגיטלית שבה פעילות כלכלית מתקיימת גם ללא נוכחות פיזית.
לכן ארגון ה־ OECD (ארגון המדינות המפותחות) גיבש רפורמה חדשה שעתידה להיכנס לתוקף החל משנת 2026 בישראל :
"רפורמת שני הנדבכים (The Two-Pillar Reform)" . הרעיון הוא לוודא שכל מדינה תקבל חלק הוגן ממסי החברות שפועלות בתחומה, ולמנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך במיוחד.
נדבך 1 – חלוקת רווחים בין מדינות (PILLAR ONE Profit Allocation and Nexus)
מטרה: לחלק מחדש את זכות המס על רווחי חברות רב-לאומיות, כך שחלק מהרווח ימוסה במדינות בהן נוצרת ההכנסה (השוק) — ולא רק במדינת המטה.
• מיועד לחברות ענק עם מחזור עולמי מעל €20 מיליארד ורווחיות מעל 10% .
• מדובר בעיקר בחברות ענק דיגיטליות, כמו גוגל, פייסבוק או אמזון.
• 25% מהרווח העודף יוקצה למדינות השוק לפי נפח המכירות שם.
• דוגמה להמחשה – חברה מסוימת הרשומה באיסלנד מחזור הכנסות של 30 מליארד אירו, ומבצעת מכירות במדינות הבאות באופן יחסי: ארה"ב (30%), צרפת (20%) גרמניה (20%) ישראל (10%) ושווקים אחרים (20%) .
רווחיות החברה היא 20% ולכן הרווח לפני מס יהיה 6 מיליארד אירו. על פי הרף הקבוע בחוק 10% יוגדר שגרתי והשאר (10%) ייחשב כרווח עודף.
• ומכאן התחשיב – 3 מיליארד *25% = 750 מיליון אירו אשר ייחשבו כרווח עודף לעניין הרפורמה אשר יחולק באופן יחסי למדינות בהן בוצעו המכירות בפועל .
כלומר, ישראל תהנה מהכנסות מס של 75 מיליון אירו.
• מניעת כפל מס – המדינה שבה רשומה החברה (איסלנד) תקזז את הסכומים שכבר מוסו במדינות האחרות.
• נשים לב כי הרפורמה זקוקה לאישורים נרחבים ועל כן טרם נכנס לתוקף.
במילים פשוטות:
הרפורמה מנסה “להחזיר” חלק מהמס למדינות שבהן יש צריכה של השירות בפועל, גם אם אין שם סניף רשמי.
נדבך 2 – מס חברות גלובלי מינימלי (PILLAR TWO GloBE Rules)
• חל על כל תאגיד בינלאומי שמכניס מעל 750 מיליון אירו בשנה.
• נועד להבטיח שכל חברה תשלם לכל הפחות 15% מס אפקטיבי בכל מדינה שבה היא פועלת.
• אם חברה משלמת פחות, מדינה אחרת תגבה את ההפרש (Top Up Tax) .
כדי לדעת אם חברה עומדת בתנאים, בודקים את המחזור השנתי המאוחד של הקבוצה כולה – לא רק של חברה בודדת. אם מדובר בקבוצת חברות, בוחנים את ההכנסות הכוללות לפי הדוחות הכספיים המאוחדים שלה.
3. איך פועל מנגנון המס המשלים (Top-Up Tax)
אם מדינת התושבות, בה פועלת החברה גובה מס נמוך יותר מ15%, למשל 9%, הכללים החדשים אומרים שיש להשלים את המס עד 15%. אזי, אם מדינה זו ,החליטה ליישם את הכללים, היא תגבה את ה־6% הנותרים בעצמה. אם לא, המדינה שבה רשומה חברת האם תגבה את ההפרש.
כך למשל, אם חברה אמריקאית משלמת 9% מס על הסניף באירלנד, 6% נוספים ייגבו בארה״ב – כך שבסוף נוצר מיסוי כולל של 15% על אותו רווח.
4. הקלות לחברות שפועלות בפועל במדינה (Substance-Based Exclusion)
מטרת הרפורמה איננה להעניש חברות אמיתיות שפועלות בשטח, אלא רק כאלה שמעבירות רווחים על הנייר למדינות עם מס נמוך.
ולכן ההטבות בחוק ממוקדות בחברות פעילות שלהן יש התנהלות עסקית שוטפת במדינה בה הן פועלות.
אם חברה באמת פעילה במדינה – יהיו לה עובדים, ציוד ומשרדים שעליהם היא תכיר בהוצאות המקטינות את הרווח בפועל.
מעבר לכך, רשות המסים תכיר זיכוי במס באמצעות הכרה נוספת של הוצאות אלו באופן חלקי כך שהרווח הגולמי יגדל .
הטבה זו מחושבת לאחר הקטנת הרווח הגולמי בניכוי הוצאות שכר וכדומה ולכן מקטינה את שיעור המס על ההכנסה החייבת.
כמו כן, יש לשים לב להטבות שקיימות כבר לחברות דומות :
מדינה רשאית להעניק לחברה זיכוי מס אמיתי או מענק תקציבי ישיר בגין פעילות כלכלית רצויה, כגון השקעה במחקר ופיתוח, תעסוקה בפריפריה או חדשנות טכנולוגית.
ההבדל המרכזי: מדובר בכסף מוחזר בפועל או במענק מתוקצב, ולא רק בהנחה תיאורטית בשיעור המס. בכך נשמרת השקיפות ונמנעת עקיפה של רף ה-15%.
מדינות יכולות להעניק מענקי השקעה, סובסידיות, קרקע מסובסדת או תמיכה בשכר, בתנאי שההטבות אינן מורידות את המס האפקטיבי מתחת ל-15%. זהו מנגנון לגיטימי שמעודד השקעות אמיתיות במקום תכנוני מס.
במקום שיעורי מס מופחתים לחברות “מועדפות”, מדינות עוברות לשיטות של מענקים או זיכויים ישירים. כך ניתן לשמור על תחרותיות מבלי להפר את כללי ה-OECD.
5. מעמד ארצות הברית ומדינות אחרות
למעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם כבר חתמו על הסכם , אך לא כולן מיישמות אותה באותו הזמן. ארצות הברית, למשל, אמנם תמכה ביוזמה, אך עדיין לא העבירה חקיקה מלאה בנושא.
זה יוצר מצב שבו חברות אמריקאיות פועלות בעולם עם חוסר בהירות מסוימת. עם הזמן, ככל שיותר מדינות יישמו את הכללים, צפוי להיווצר שוויון גלובלי גדול יותר.
6. ההשפעה על ישראל
כעת, אם חברה בישראל תשלם פחות מ־15% מס, מדינה אחרת עלולה לגבות את ההפרש. לכן, ישראל צפויה לאמץ גם היא מנגנון של מס משלים מקומי, במטרה לשמור את ההכנסות בתחומה.
לפי בנק ישראל, בטווח הקצר ההשפעה הכספית על תקבולי המדינה צפויה להיות נמוכה יחסית – בין 6 ל־60 מיליון דולר בשנה. אולם בטווח הארוך, ההשפעה עשויה להיות משמעותית הרבה יותר, בעיקר מאחר שישראל מעניקה הטבות מס לחברות טכנולוגיה במסגרת חוק עידוד השקעות הון. ההטבות ניתנות בעיקר במסגרת מסלול "מפעל טכנולוגי מועדף", הקבוע בחוק, ועל כן נרחיב עליו בקצרה.
מסלול “מפעל טכנולוגי מועדף”
תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון (2017)
מקור: סעיפים 51יא–51יב לחוק
ייעוד: עידוד חברות הייטק וחדשנות (R&D) בישראל, תוך שמירה על קניין רוחני בבעלות החברה.
בישראל ניתנות הטבות מס משמעותיות למפעלים טכנולוגיים (לרבות מפעלים טכנולוגיים מיוחדים), המאפשרות להפחית את מס החברות משיעור של 23% לשיעורים מופחתים של 16% , 12% , 7.5% , ואף 6% הכול בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בחוק. לצד זה, יישום משטר המס המינימלי הגלובלי (15%) לחברות רב־לאומיות צפוי ליצור רצפת מס אפקטיבית. עבור ישראל, צעד זה עשוי להיות משמעותי בהגדלת הכנסות המדינה ממסים, במיוחד על רקע העלייה בהוצאות הביטחון בעקבות המלחמה.
בעבר, מדינות כמו אירלנד וקפריסין הציעו מס חברות נמוך מאוד, מה שמשך אליהן השקעות זרות. עכשיו, כשהמינימום הוא 15%, היתרון הזה נעלם.
ישראל, לעומת זאת, נהנית מיתרונות אחרים – הון אנושי איכותי, יציבות כלכלית, חדשנות וטכנולוגיה. המשמעות היא שדווקא עכשיו, כשהמרוץ להורדת מסים נרגע, ישראל יכולה למשוך משקיעים בזכות האיכות, לא בזכות שיעור המס.
הפיכת הניסיון הישראלי בהיי-טק ליתרון תחרותי, בשילוב של מעבר מהטבות מס למענקים ממשלתיים מבוססי פעילות, תאפשר לישראל למשוך השקעות אמיתיות – לא פיקטיביות – ולשמר את מעמדה כמעצמה בזירת החדשנות העולמית.
אנו זמינים לכל שאלה
