תשתית חדשה לצמיחת ענף ההייטק והחזרת אמון המשקיעים
מדינת ישראל יוצאת לדרך חדשה בתחום המיסוי של ענף ההייטק. הרפורמה החדשה, שפורסמה בתחילת נובמבר 2025, מהווה שינוי עומק במדיניות המס כלפי חברות טכנולוגיה, קרנות הון סיכון, משקיעים ועובדים. מדובר בצעד אסטרטגי שנועד לשמר את היתרון התחרותי של ישראל בזירת החדשנות העולמית, לאחר ירידה של בהיקף ההשקעות בהייטק בשנים האחרונות.מצ"ב מאמר בנושא וקישור לראיון שנערך עם רו"ח בן שמואל בנושא.
מטרות הרפורמה והגוף המגבש
מטרתה העיקרית של הרפורמה היא להגביר את הוודאות המיסויית ולקצר תהליכים בירוקרטיים בצמתים קריטיים, כדי לעודד את המשך הצמיחה בענף בישראל.
הרפורמה גובשה על-ידי צוות בין-משרדי שכלל נציגים מרשות המסים, משרד האוצר ורשות החדשנות, בשותפות עם נציגות התעשייה – מתוך רצון ליצור תהליך מוסכם ולא מהלך חד-צדדי.
עבודת הצוות החלה בסדרת צוותי חשיבה שעסקו באיתור הסוגיות המרכזיות והכשלים הקיימים, והמשיכה בישיבות עבודה שבהן גובשו הצעדים להתמודדות עם אותם כשלים.
הסוגיות המרכזיות שעלו בעבודת הצוות
- הגברת הוודאות המיסויית בנוגע לדמי ניהול ודמי הצלחה בקרנות השקעה, לישראלים ולזרים כאחד.
- אסדרת סוגיית המע״מ על דמי ניהול והצלחה, שהייתה עד כה מקור לוויכוחים מתמשכים עם רשות המסים.
- תמריצי מס להשקעה ישירה של גופים וחברות, גם ללא תיווך של קרנות.
- הקלות בעולמות שינויי מבנה, שיאפשרו מיזוגים ורכישות בין חברות ישראליות ויאיצו גדילה.
- וודאות מיסויית לחברות רב-לאומיות ברכישת חברות ישראליות ובניהול מרכזי מו״פ בארץ.
- הפחתת חסמים לחזרת עובדים מחו״ל, כולל הגדרת כללים ברורים לאופציות ותושבות מס.
הפתרונות שמציעה הרפורמה
א. פעילות קרנות הון סיכון
- שיעור מס אחיד על דמי הצלחה (Carried Interest):
27% לשותפים ישראלים, ו-10% בלבד לשותפים זרים. - פטור ממע״מ על דמי הצלחה בקרנות הפועלות בישראל.
- פטור ממס רווח הון לגופים זרים על השקעות ישירות בהייטק הישראלי, ללא מגבלת היקף או דרישת נוכחות בישראל.
- נוסחה קבועה לחישוב מע״מ על דמי ניהול, לפי יחס בין משקיעים זרים לישראלים – כדי ליצור שקיפות ולמנוע מחלוקות.
- סיווג השקעת ישראלים בקרנות כהשקעה פאסיבית, ולא כהכנסה מיגיעה אישית – צעד שמקטין מס באופן ניכר.
המהלך נועד לא רק להקל על מנהלי קרנות אלא גם למשוך חזרה השקעות בהיקף של כ-11 מיליארד דולר, שממתינות כיום “על הגדר”.
ב. מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות
- הרפורמה כוללת שורה של הקלות שאושרו ונכנסו לתוקף:
הקלה ביחס ההחזקות הנדרש לאישור מיזוג (מ-80% ל-70%), גמישות רחבה יותר בהחלפת מניות, והנחיות תמחור אחידות. - בכך מבקשת המדינה להקל על צמיחה אורגנית של חברות ישראליות ולמנוע מעבר התאגדות לחו״ל.
ג. רכישת חברה ישראלית על-ידי חברה רב-לאומית
- קביעת כללים מנחים לקביעת שווי הקניין הרוחני (IP) בעת רכישה – כדי להבטיח וודאות.
- מסלול אישור מקדמי לרכישות ומיזוגים של חברות בינלאומיות עם מרכזי מו״פ בישראל, הכולל החלטה תוך 180 יום.
- אימוץ כללים גלובליים של OECD, כולל עקרונות Pillar 2 ויישום מודל QDMMT – המס המינימלי הגלובלי.
- מנגנון תמריצים חדש למרכזי מו״פ שיפעלו בישראל, תוך התאמת שיטות תמחור העברה (Transfer Pricing) לכללי ה-OECD.
המשמעות: חברות זרות יוכלו לפעול בביטחון מיסויי מלא בישראל, ולנהל כאן פעילות מו״פ מבלי לחשוש לשומות עתידיות לא צפויות.
ד. חזרת עובדים מרילוקיישן
- חלוקה ברורה של הכנסה הונית בין ישראל לחו״ל, לפי תקופות השהות.
- פטור ממס על הכנסה שנצמחה מחוץ לישראל, והכרה בזיכוי בגין מיסי חוץ שכבר שולמו.
- מסלול ירוק למעבר ממיסוי לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, לסעיף 102 המאפשר מס רווח הון מופחת.
- חקיקה מקבילה שמגדירה קביעת תושבות לצורכי מס לפי ימי שהייה בלבד, כדי למנוע מחלוקות מתמשכות.
מטרת הפרק הזה היא אחת: להחזיר את המוחות הישראלים הביתה, לצמצם תמריצים שליליים וליצור גשר פשוט בין תקופות עבודה בארץ ובחו״ל.
ההשפעה הצפויה על המשק
על-פי משרד האוצר, הרפורמה צפויה להביא לגידול בהשקעות זרות ישירות, להאיץ הקמת קרנות חדשות, ולשפר את מעמד ישראל מול מדינות כמו אירלנד, הולנד וסינגפור.
ענף ההייטק אחראי כיום ל-53% מהייצוא, ל-20% מהתוצר ול-36% מתשלומי מס הכנסה ממשכורות – ולכן כל האטה בו נוגעת ישירות לכלכלת ישראל.
כדי להחזיר את התנופה, המדינה מוותרת על מיליארדי שקלים ממסים בטווח הקצר במטרה לייצר תועלת כלכלית גבוהה יותר בטווח הארוך.
