כשעובד עוזב מקום עבודה, ההחלטה אם למשוך את כספי הפיצויים במזומן או להשאיר אותם ברצף פיצויים (או רצף קצבה) בקופה — קובעת כמה מס ישולם על הפנסיה עשרות שנים אחר כך, כי כל שקל פיצויים פטור שנמשך מקוזז מהפטור העתידי על הקצבה המזכה לפי נוסחה קבועה בחוק. מי שממתין לגיל 45 לפרוש ממקום עבודה, ומייד לאחר מכן מוזמן לחתום על טופס 161 ולבחור בין משיכה לרצף, לעיתים בוחר בלי לדעת שההחלטה הזו "נועלת" חלק מהפטור שהיה מגיע לו בגיל 67. במאמר זה נסביר את ההבדל בין שני המסלולים, את נוסחת הקיזוז שמחברת ביניהם, ואת הטפסים שדרכם מתעדים את הבחירה מול רשות המסים. תיקון 190, שמאפשר הפקדת כספים פטורים לקופת גמל לאחר גיל 60, נסקר במאמר נפרד ולא מפורט כאן.
ההחלטה ברגע הפרישה: משיכת פיצויים או רצף פיצויים
כשעובד מסיים העסקה, כספי הפיצויים שהצטברו על שמו בקופה עומדים בפניו כשתי אפשרויות עיקריות. האפשרות הראשונה היא משיכה בפועל של הכספים, במסגרתה חלק מהסכום פטור ממס עד לתקרה שנתית לכל שנת ותק, והיתרה מעליה חייבת במס הכנסה (עם אפשרות לפרוס את החבות עד שש שנים קדימה כדי להקטין את הנטל). האפשרות השנייה היא "רצף פיצויים" — הותרת הכספים בקופה בלי למשוך אותם, כך שהם ממשיכים לצבור תשואה וזכאות פנסיונית, ולא נחשבים כמשיכה לצורך המס באותה נקודת זמן. קיימת גם אפשרות שלישית, "רצף קצבה", שבה הכספים מומרים באופן שמבטיח שהם ישולמו כקצבה חודשית בעתיד ולא כסכום הוני.
ההבדל בין המסלולים אינו טכני בלבד. הוא קובע האם הכסף ישמש כרזרבה זמינה כעת (משיכה), או יישאר "נעול" לטובת ההכנסה הפנסיונית העתידית (רצף). מי שנמצא באמצע הקריירה — סביב גיל 45, כשיש עוד עשרים שנה ויותר עד גיל הפרישה — לרוב זה בדיוק הרגע שבו ההחלטה הזו מתקבלת בלחץ, בלי לדעת שהיא משפיעה על שיעור הפטור שיקבל בעוד עשרות שנים על הקצבה החודשית שלו.
תקרת הפיצויים הפטורה ממס לשנת 2026
מי שבוחר למשוך את כספי הפיצויים, פטור ממס עד לתקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה ומתעדכנת מדי שנה. לשנת 2026 תקרת הפיצויים הפטורה עומדת על 13,750 ש"ח לכל שנת ותק אצל אותו מעסיק, כשהתקרה מחושבת לפי המשכורת האחרונה (עד גובה זה) כפול מספר שנות הוותק. סכום מעל התקרה — למשל אצל עובד ותיק עם שכר גבוה — חייב במס הכנסה שולי, אך ניתן לבקש פריסה של חבות המס על פני עד שש שנות מס כדי להקטין את שיעור המס האפקטיבי.
הנקודה הקריטית: הפטור הזה אינו "מתנה" חד-פעמית בלי מחיר. כל שקל פיצויים פטור שנמשך בפועל — ולא הושאר ברצף — יורד בהמשך מיתרת ההון הפטורה שממנה מחושב הפטור על הקצבה המזכה בפרישה. זו הסיבה שההחלטה ברגע העזיבה, ולא רק בגיל הפרישה עצמו, היא שקובעת את התמונה הסופית.
קצבה מזכה ותקרת הפטור בגיל הפרישה
"קצבה מזכה" היא הקצבה החודשית שמקבל גמלאי מקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, עד לתקרה שקבועה בחוק ומתעדכנת מדי שנה. לשנת 2026 תקרת הקצבה המזכה החודשית עומדת על 9,430 ש"ח, ושיעור הפטור המרבי ממס על קצבה זו הוא 57.5% מהתקרה — כלומר עד כ-5,422 ש"ח בחודש פטורים ממס, עבור גמלאי שלא משך כספי פיצויים פטורים לאורך שלושים ושתיים שנות עבודתו שקדמו לפרישה (כל-זכות). מי שכן משך פיצויים פטורים במהלך הקריירה — וזה רוב השכירים שהחליפו מקומות עבודה — מקבל פטור נמוך יותר, בהתאם לנוסחת הקיזוז שתפורט בהמשך.
שיעור הפטור על הקצבה המזכה עלה בהדרגה בעשור האחרון (מ-52% ב-2023-2024 ל-57% ב-2025 ול-57.5% ב-2026), כחלק ממגמת חקיקה שמעודדת השארת כספי פיצויים בקופה לטובת קצבה חודשית במקום משיכה הונית. זו בדיוק הסיבה שבגללה שווה לבחון את מסלול הרצף כבר ברגע העזיבה, ולא להסתכל על הפיצויים כ"בונוס" זמין למשיכה מיידית.
נוסחת הקיזוז: איך משיכה בגיל 45 "קונסת" את הפטור בגיל 67
כאן נמצא הלב של תכנון מיסוי הפרישה. סעיף 9א לפקודת מס הכנסה קובע נוסחת קיזוז שמחברת בין כספי הפיצויים הפטורים שנמשכו במהלך הקריירה לבין יתרת ההון הפטורה שממנה מחושב הפטור על הקצבה בפרישה. כל שקל פיצויים פטור שנמשך, צמוד למדד המחירים לצרכן ממועד המשיכה, ולאחר מכן מוכפל במקדם 1.35 — ומופחת מיתרת ההון הפטורה הכוללת. במילים אחרות, על כל 100,000 ש"ח פיצויים פטורים שנמשכו בגיל 45, הפטור העתידי על הקצבה מצטמצם בהיקף גדול יותר, בהתאמה להצמדה ולמקדם הענישה שקבע המחוקק כדי לעודד השארת הכספים ברצף (רשות המסים).
| רכיב | ערך לשנת 2026 | הערה |
|---|---|---|
| תקרת פיצויים פטורה לשנת ותק | 13,750 ₪ | מוכפלת במספר שנות הוותק אצל המעסיק |
| תקרת הקצבה המזכה החודשית | 9,430 ₪ | הבסיס לחישוב הפטור על קצבת הפרישה |
| שיעור הפטור המרבי על קצבה מזכה | 57.5% | למי שלא משך פיצויים פטורים ב-32 שנות העבודה שקדמו לפרישה |
| מקדם ההפחתה על פיצויים שנמשכו | פי 1.35 | מוכפל בסכום הפיצויים הפטורים שנמשכו, בהצמדה למדד |
| מספר החודשים בנוסחת ההיוון | 180 חודש | מקדם קבוע בחישוב יתרת ההון הפטורה לפי סעיף 9א |
מה זה אומר בפועל למי שמשך פיצויים באמצע הקריירה
מי שהחליף כמה מקומות עבודה ומשך את הפיצויים הפטורים בכל פרידה — תופעה נפוצה מאוד בשוק העבודה הישראלי — מגיע לגיל הפרישה עם יתרת הון פטורה מופחתת משמעותית, ולכן גם עם פטור חודשי נמוך יותר על הקצבה, ביחס למי שהשאיר את אותם הכספים ברצף פיצויים. הפער יכול להסתכם באלפי שקלים בחודש לאורך כל שנות הפרישה, ולכן שווה לבדוק את הכדאיות של כל משיכה מול ההשלכה העתידית שלה — לא רק מול הצורך המיידי בכסף.
קיבוע זכויות וטופס 161: איך מתעדים את הבחירה
ברגע שעובד מסיים העסקה, המעסיק ממלא עבורו טופס 161 — טופס שמדווח לרשות המסים על סכום הפיצויים שנצבר ומפרט את הבחירה בין משיכה לרצף. החל מ-1.1.2024 רשות המסים איחדה את הטופס הישן (161) ואת הנספח הנלווה אליו (161א) לטופס אחד מרוכז, שמכיל את כל הדיווחים וההצהרות הנוגעים לכספי הפיצויים במקום אחד (רשות המסים). מילוי מדויק של הטופס, כולל בחירה מודעת בין המסלולים, הוא הצעד הראשון שקובע את הרישום התקין של הבחירה מול פקיד השומה.
בגיל הפרישה עצמו נכנס לתמונה תהליך נוסף: קיבוע זכויות. מי שמגיע לגיל הזכאות ומבקש לממש את הפטור על הקצבה המזכה לפי סעיף 9א, נדרש להגיש לפקיד השומה טופס 161ד. תפקיד הטופס הוא לרכז את כל המשיכות הפטורות שבוצעו לאורך הקריירה, לחשב את יתרת ההון הפטורה בהתאם לנוסחת הקיזוז שתוארה למעלה, ולקבע רשמית את שיעור הפטור שממנו ייהנה הגמלאי על קצבתו החודשית מרגע הפרישה ואילך. אי-הגשת הטופס, או הגשה עם נתונים חלקיים על משיכות עבר, עלולה לגרום לניכוי מס גבוה מהנדרש מהקצבה החודשית, ולעיתים גם לצורך בהחזר מס בדיעבד.
למה החלטה בגיל 45 קובעת את המצב בגיל 67
גיל הפרישה הרגיל בישראל, שבו נפתחת הזכאות לקצבת אזרח ותיק ולמימוש הפטור על הקצבה המזכה, הוא 67. מרגע העזיבה באמצע הקריירה ועד לאותו גיל יכולות לחלוף עשרים שנה ויותר — פרק זמן ארוך מספיק כדי לשכוח לגמרי מהבחירה שבוצעה בטופס 161 בזמנו. אלא שהמנגנון החשבונאי לא שוכח: כל משיכת פיצויים פטורה, לרבות משיכה שבוצעה שנים רבות לפני הפרישה, נצמדת למדד ונשארת רשומה כמפחיתה את יתרת ההון הפטורה עד יום קיבוע הזכויות.
- ההפרש בין "משיכה" ל"רצף" בגיל 45 יכול להסתכם, לאחר הצמדה ומקדם 1.35, במאות אלפי שקלים מיתרת ההון הפטורה בגיל 67.
- גמלאי שאינו זוכר או אינו מתעד את היקף המשיכות שבוצעו במהלך הקריירה, מגיע לתהליך קיבוע הזכויות בלי הנתונים הדרושים לחישוב מדויק של הפטור המגיע לו.
- שינוי מקום עבודה נוסף בעתיד, לאחר משיכה שכבר בוצעה, יכול להצטבר לכמה אירועי קיזוז נפרדים שמקטינים בהדרגה את יתרת ההון הפטורה הכוללת.
- תכנון מראש — כולל בחינת מסלול רצף פיצויים בכל עזיבה, ולא רק בעזיבה האחרונה לפני הפרישה — הוא הדרך המעשית היחידה לשמור על הפטור המרבי האפשרי בגיל 67.
מי שמתקרב לנקודת החלטה כזו — בין אם מדובר בעזיבת מקום עבודה עכשיו ובין אם בהיערכות לקראת פרישה בעוד שנים — יכול לבחון את התמונה המלאה במסגרת תכנון פרישה שמביא בחשבון את כל המשיכות שבוצעו בעבר, את השפעתן על נוסחת הקיזוז, ואת המסלול המתאים להמשך. שירותי מחלקת המיסוי בפירמה מלווים תהליכי קיבוע זכויות ומילוי טופס 161ד באופן שממקסם את הפטור העומד לזכות הגמלאי. מי שמעל גיל 60 ובוחן גם הפקדת כספים פטורים לקופת גמל, יכול לעיין במאמר הנפרד על תיקון 190 והטבות מס לפנסיונרים, שמרחיב על נושא זה בפני עצמו.
בבן-שמואל רואי חשבון מלווים שכירים ובעלי שליטה בתכנון מיסוי פרישה שמביא בחשבון את כל היסטוריית המשיכות, את נוסחת הקיזוז ואת מועד קיבוע הזכויות המיטבי. חשוב להדגיש: המאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ מס אישי — כל מקרה תלוי בנתוני העובד הספציפיים, ולכן מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי לפני קבלת החלטה על משיכה או רצף פיצויים.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין משיכת פיצויים לרצף פיצויים?
משיכה היא קבלת הכספים בפועל בסיום ההעסקה, כשחלק מהם פטור ממס עד לתקרה השנתית. רצף פיצויים הוא השארת אותם הכספים בקופה בלי למשוך אותם, כך שהם ממשיכים לצבור תשואה ואינם נספרים כמשיכה פטורה לצורך נוסחת הקיזוז מול הקצבה המזכה בעתיד.
איך נוסחת הקיזוז פוגעת בפטור על הקצבה בעתיד?
כל סכום פיצויים פטור שנמשך במהלך הקריירה מוצמד למדד וממועד המשיכה ועד קיבוע הזכויות, ולאחר מכן מוכפל במקדם 1.35 ומופחת מיתרת ההון הפטורה שממנה מחושב הפטור החודשי על הקצבה המזכה. ככל שנמשכו יותר פיצויים פטורים לאורך הקריירה, כך יתרת ההון הפטורה בגיל הפרישה קטנה יותר.
מה זה קיבוע זכויות ומתי ממלאים את טופס 161ד?
קיבוע זכויות הוא התהליך שבו גמלאי שהגיע לגיל הזכאות מגיש לפקיד השומה את טופס 161ד, שמרכז את כל המשיכות הפטורות שבוצעו בעבר, מחשב את יתרת ההון הפטורה בהתאם לנוסחת הקיזוז, וקובע רשמית את שיעור הפטור על הקצבה החודשית קדימה.
האם כדאי למשוך פיצויים בגיל 45 אם עוברים למקום עבודה חדש?
זה תלוי בצורך המיידי בכסף מול ההשלכה על הפטור העתידי בגיל 67. אם אין צורך דחוף בסכום, השארת הכספים ברצף פיצויים שומרת על יתרת ההון הפטורה במלואה, בעוד שמשיכה מקטינה אותה בהתאם למקדם 1.35. מדובר בהחלטה שכדאי לבחון מול הנתונים האישיים ולא באופן אוטומטי.
איפה מתעדים את הבחירה בין המסלולים?
בעת סיום ההעסקה המעסיק ממלא את טופס 161 (שאיחד מ-2024 גם את הנספח הישן 161א), שבו נרשמים סכום הפיצויים ובחירת העובד בין משיכה לרצף. הנתונים מהטופס הזה הם שמשמשים בהמשך, בגיל הפרישה, כבסיס לחישוב קיבוע הזכויות בטופס 161ד.
אם אתם עומדים לפני עזיבת מקום עבודה או מתכננים את הפרישה בשנים הקרובות — צרו קשר עם הצוות שלנו לבדיקת מסלול תכנון פרישה מותאם אישית, שממקסם את הפטור העומד לזכותכם בגיל הפרישה.
