בשנה האחרונה אנו עדים לאינפלציה צומחת, שהגיעה הן בארה"ב והן באירופה לאזור של 10%, כאשר האינפלציה בישראל כמחצית מכך. האינפלציה שאנו עדים לה מקורה הן בצד הביקוש, כתוצאה מהזרמת הכסף המאסיבית ע"י הממשלות במהלך משבר הקורונה והן מצד ההיצע, שחווה שיבושים בשרשראות האספקה בתקופת הקורונה ולאחרונה כתוצאה ממלחמת רוסיה אוקראינה והמהלכים הפוליטיים שנקטו הממשלות המערביות בעקבותיה. הבנקים המרכזיים מתמודדים עם האינפלציה דרך העלאות ריבית, שמטרתן לעודד חסכון ולדכא ביקושים. הנ"ל מובילים את העולם לכיוון של מיתון וחורף כלכלי.
ההשלכות על הפירמות מגיעות ממספר כיוונים: עליית מחיר של חומרי הגלם, השכר, השירותים והעלויות השונות לרבות עלויות מימון מחד וצפי למיתון וצמצומי ביקושים מאידך. דווקא בתקופה זו של שינויים הן בהכנסות והן בעלויות, אשר מקטינות את מרווח הטעויות של הפירמה, עולה חשיבות התיכנון והתקצוב.
חברות לא מעטות בתחום ההייטק ובתחומים אחרים הגיבו למשבר בפיטורים וקיצוץ בכוח האדם. ראשית קיצוץ בכוח האדם וקיצוץ "שומנים" שנצברו בתקופה של כסף זול, יכולים להיות צעד חיובי, במיוחד בחברות התלויות במימון זר וצורכות מזומנים כגון רבות מחברות ההייטק בשלבי הסיד והצמיחה. יחד עם זאת יש להיזהר מלשפוך את התינוק עם המים… לאחרונה ניהלתי שיחה עם מנהל בחברה אשר ביצעה קיצוץ בכוח האדם לרבות בעובדי מחלקת השירות, שבמקרה דנן דרשו מקצועיות גבוהה ותקופת הכשרה ארוכה. שאלתי אותו "תגיד איך ישפיע הקיצוץ בכוח האדם על ההכנסות שלכם? הרי מדובר בעובדי שירות? זה לא יפגע בהכנסות?" התשובה שקיבלתי הייתה "ודאי שההכנסות יפגעו" ולשאלה "בכמה?" התשובה הייתה "לא יודע".
תגובה מהירה וגמישות הן בד"כ מתכון חשוב בהצלחה עסקית, לכן קיומן של תוכניות ותקציבים הכוללים פירוטים וניתוחי רגישות הם חשובים מאין כמותם, שכן הם נותנים למקבלי ההחלטות בפירמה אפשרות לקבל החלטה בהתאם למידע הטוב ביותר שקיים. בכל פירמה קיימים סיכונים וגורמים שאינם בשליטתה, לכן קיימת חשיבות רבה לתכנן את מה שבשליטת הפירמה ולהיות ערוך, במידת האפשר, לנושאים שאינם בשליטתה.
כל תעשיה וכל חברה היא בעלת מאפיינים ספציפיים ואולם השתדלנו לרכז מספר טיפים כלליים לשיפור התיכנון והתקצוב בתנאים הקיימים כיום:
- אל תינטשו את התוכניות ארוכות הטווח, הכינו תוכנית עסקית או מפת דרכים והיצמדו אליה במידת האפשר.
- בנו תחזית הכנסות המבוססת הן על ניתוח Top Down- אמידת השוק הרלוונטי ונתח השוק של החברה אך גם bottom Up – היכולת של החברה לייצר את ההכנסות (וכמו בדוגמה למעלה. אם פיטרתם כוח אדם שצפוי לייצר 10% מההכנסות גם אם הלקוחות שם, לא יהיה מי שייצר את ההכנסה).
- נתחו מה ההוצאות הקבועות ומה המשתנות והתאימו את רמת ההוצאות לרמת ההכנסה הצפויה, תוך השארת מרווח בטחון למקרה של שינוי במשתנים או טעויות.
- תקצבו גם את תזרים המזומנים תוך התחשבות בצרכי הון חוזר והשקעות.
- התאימו את צרכי ההון החוזר לרמת הפעילות.
- בדקו את ההשקעות המתוכננות וכדאיותן. לדוגמא: לעתים דווקא רכישה של ציוד חדש ויעיל יכולה לשפר את הרווחיות משמעותית, גם אם המימון התייקר. מאידך ייתכנו השקעות שתוכננו לפני זמן ובתנאים החדשים שנוצרו יש להקפיאן.
- הריצו כמה שיותר ניתוחי רגישות, זה יאפשר להגיב לשינויים וסטיות בתוכנית.
- העזרו במערכות שיאפשרו בקרה בזמן אמת או כמה שיותר בסמיכות לזמן אמת.
אנו נתקלים בלא מעט עסקים, אשר מקבלים את נתוני הנהלת החשבונות בפועל, כחודש או חודשיים איחור ולכן או מוותרים על הבקרה התקציבית או מקבלים את הנתונים באיחור, מה שיוצר לא אחת מצב, שבמועד שהמנהלים מקבלים את הנתונים, המאפשרים קבלת החלטות, "הסוסים כבר ברחו מהאורווה". פוטנציאל הנזק לחברה, במיוחד בתקופות מאתגרות, כמו זו שאנו חווים, גבוה עשרות מונים מעלות של מערכת תקצוב ובקרה טובה, שיכולה גם להתגבר על הפיגורים בנתוני הנהלת החשבונות.
הזהרו מקבלת החלטות על בסיס לחצים מגורמים שונים, שלא בהכרח מבינים את העסק לעומק. לדוגמה, אני נשאל לאחרונה לא מעט שאלות בסגנון: "ביקשו ממני להקטין את רמות המלאי. זה כדאי לי?" אין לשאלה מעין זו תשובה חד ערכית. מחד, הקטנה במלאי בד"כ מאפשרת גידול בגמישות ושיפור של תזרים המזומנים, אך בתקופה של שיבושים בשרשראות האספקה ועליית מחירים, מלאי יכול לאפשר לחברה לספק את צרכי לקוחותיה ולהגן במידה מסוימת מפני עליית המחירים. יש לבחון כל מקרה לגופו לבחון את העלויות של החזקת המלאי, לרבות עלויות המימון והמחיר האלטרנטיבי של אי עמידה באספקת הזמנות. כמוכן יש לבחון רמת הקשיחות של הביקוש למוצרי הפירמה- האם אפשר יהיה "לגלגל" עליית מחירים על הלקוח? ועוד.
המחלקה הכלכלית של משרד בן שמואל כוללת אנשים בעלי ניסיון רב בתכנון, תקצוב ובקרה תקציבית לתעשיות וחברות שונות. נשמח לסייע.
(*) המחבר: רו"ח יגאל דיקובסקי (MBA) שותף מנהל המחלקה הכלכלית.
