רקע כללי:
מטבע וירטואלי מהווה נכס ולכן אופן המיסוי שלו הוא רווח הון, עד לכתיבת נוהל זה מערכות הבנקאות המסחרית בישראל סירבה בקליטת כספים אלו בשל קושי לעקוב אחר הכספים והחשש מהלבנת הון.
בעיה נוספת שהתעוררה היא שכאשר הנישום היה מעוניין לשלם את המס , במקרים רבים לא היה לו את המס לשלם ולכן הוא ניזקק לפרוע כספים מהארנק הדיגיטלי שלו. מכאן נוצר מצב של " ביצה ותרנגולת" : מחד גיסא רשת המסים מסרבת לקבל כספים שמקורם בארנקים דיגיטליים. מאידך הנישום לא יכול לשלם את המס אחרת. לפיכך גובש הנוהל האמור שמטרתו תשלום מס מתוך ארנק דיגיטלי לרשות המסים ועל ידי כך , קבלת אישור מרשות המסים לבנקים בישראל לקבל את הכספים לחשבונות הבנק של הנישום.
הנוהל :
נוהל זה חל רק על פעילות המטבע וירטואליים והוכח לרשות המיסים שמערכת הבנקאית המסחרית בישראל כלומר הבנק סירב לקבל את הכספים.
עיקרי הנוהל:
- הנישום יפנה לפקיד שומה שלו ויפרט את פעילותו המטבע וירטואלים, הכנסתו החייבת המס המגיע, ואסמכתא מהבנק שסירב לקלוט את הסכומים.
- פקיד שומה יקבע את חבות המס בהסכם שומה או שומה עצמית
- הנישום יסכים לבדיקת זיהוי.
- ויתור על סודיות מוחלטת.
- אסמכתאות שמדובר בהכנסות חוקיות, פירוט נתיב המטבע הוירטואלי, אישור הפקדה ופרטי חשבון זר מפוקח
- תיערך בדיקה שאין חשדות על הנישום, במידה ולא הועלו חשדות הנישום יקבל אישור העברה לחשבון הבנק רשות המיסים בבנק ישראל
- הסכום שיועבר יהיה בשקלים, יש להדגיש כי סכום ההפקדה חייב להיות תואם לסכום המס שצוין באישור שהועבר לבנק ישראל, באם זה לא יהיה תואם הסכום מעבר לכספים שאושרו יוחזרו לבנק הזר שממנו התקבלו הכספים אלא אם כן יש הסבר מניח דעת
- אישור הפקדה יכלול את פרטי חשבון הבנק ממנו יועברו הכספים לחשבון רשות המסים בישראל. לאחר קבלת הכספים ברשות המסים יאשר פקיד השומה כי הבנק בישראל רשאי לקבל את הכספים כמובן בסכום שעליו שולם המס בלבד.
מובן כי תהליך זה מחייב ליווי מתאים. אנו לרשותכם בכל שאלה.
