הנדון: חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה

 

בתקופה האחרונה החלה רשות המסים לבחון באופן מעמיק את דיווחיהם של תושבי ישראל במסגרת הדוח השנתי לגבי החזקת חברות זרות. חוסר תשומת-לב עלול להעמיד את הנישום בחשיפת מס גדולה. לכן הבנת המשטר של חברה נשלטת זרה (חנ"ז) ושל חברת משלח יד זרה (חמי"ז) וההשלכות הנובעות ממנו מהווה חובה לכל מי שמעוניין להקים חברה תושבת חוץ לשם השקעה מחוץ לישראל.

כדי שחברה זרה תיכנס להגדרה של חנ"ז, צריכים להתקיים כמה תנאים במצטבר:

ועל מנת שחברה תיכנס להגדרה של חמי"ז, אמורים להתקיים תנאים הבאים:

במילים אחרות, מנגנון חנ"ז חל על בעל מניות, תושב ישראל, שהינו "בעל שליטה"(מחזיק ב 10% או יותר מאמצעי השליטה) בחברה זרה שיש לה הכנסה פסיבית ומנגנון חמי"ז חל על בעל מניות, תושב ישראל, שהינו "בעל שליטה" ועוסק בעבור חברה זרה במשלח יד מיוחד.

במידה ומתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים הנ"ל, הרי שאף אם החנ"ז או החמי"ז אינן מחלקות דיבידנדים בשנת המס, עדיין יראו לצרכי מס את רווחיהן כאילו חולקו לבעלי השליטה בהן שהם תושבי ישראל (להלן: "דיבידנד רעיוני") ושיעור המס יהיה כמס על דיבידנד בישראל.

לעניין קיזוז הפסדים של חמי"ז היות והכנסה המיוחסת לבעל שליטה אינה במהותה הכנסת דיבידנד אלא הכנסה ממשלח יד, קובע סעיף (ד)(2) לפקודה, כי לעניין קיזוז הפסד עסקי כמשמעותו בסעיף 28 יראו את הדיבידנד כהכנסה ממשלח יד. משמעות הדברים היא שבעל השליטה יוכל לקזז כנגד ההכנסה ממשלח יד מיוחד המיוחסת לו, את הפסדיו העסקיים השוטפים או המועברים.

על מנת למנוע חשיפות מס מיותרות שאותן לא תכננתם, אנו ממליצים להיות כפופים להמלצות של אנשי מקצוע.

 

אנו לרשותכם בכל שאלה.

שינוי גודל גופנים