הנדון: חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה
בתקופה האחרונה החלה רשות המסים לבחון באופן מעמיק את דיווחיהם של תושבי ישראל במסגרת הדוח השנתי לגבי החזקת חברות זרות. חוסר תשומת-לב עלול להעמיד את הנישום בחשיפת מס גדולה. לכן הבנת המשטר של חברה נשלטת זרה (חנ"ז) ושל חברת משלח יד זרה (חמי"ז) וההשלכות הנובעות ממנו מהווה חובה לכל מי שמעוניין להקים חברה תושבת חוץ לשם השקעה מחוץ לישראל.
כדי שחברה זרה תיכנס להגדרה של חנ"ז, צריכים להתקיים כמה תנאים במצטבר:
- תושבי ישראל מחזיקים במישרין או בעקיפין ביותר מ–50% באחד מאמצעי השליטה בה לפחות.
- פחות מ–30% ממניותיה נסחרות (או שאינה נסחרת).
- רוב הכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית — למשל רווח הון, הכנסות מריבית או הפרשי הצמדה, דיבידנד, תמלוגים ודמי שכירות.
- שיעור המס על ההכנסה הפסיבית במדינת החוץ נמוך מ–15%.
- החברה הינה חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א).
- 75% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל.
- בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-50% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות החברה הנ"ל. "משלח יד מיוחד" הוא אוסף של שירותים כדוגמת : עריכת דין, אדריכלות,רפואה, דוגמנות פרסום וכו…
- מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, מקורם במשלח יד מיוחד ע"פ צו מס הכנסה 2003.
