האם ניתן וכדאי לרכוש חברה בהפסדים כדי לגלגל עליה את הרווחים שלכם ולחסוך מס על הרווח בגובה ההפסדים? במשרדנו נצבר נסיון רב בנושא רכישת חברות בהפסדים. להלן תמצית המצב היום:
הפסד מועבר הוא נכס שניתן לקזז אותו כנגד הכנסה חייבת ובכך להפחית תשלומי מס שוטפים, אך רשות המיסים יכולה לטעון שרכישת חברה בהפסדים היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודת המס ורשאית לא לאשר את קיזוז ההפסדים.
בעבר כדי להפחית את נטל המס הייתה אפשרות לרכוש חברה בהפסדים, מאחר ולפי סעיף 28 לפקודת המס הנישום רשאי לקזז הפסדים אלו מההכנסות שלו, ובכך הוא יכול להקטין את חבות המס. בית המשפט העליון נדרש לפסוק לא פעם בנושא זה וכיום בוחנים את העסקה במסלול הדין הכללי ודיני המס על מנת לבחון אם העסקה עומדת בדיני התאגידים מבחינה מהותית ואובייקטיבית והאם קיימת עילה להתערבות פקיד השומה בגין עסקה מלאכותית.
הנושא של כדאיות רכישת חברה שיש לה הפסדים צבורים לצרכי מס נדון במספר רב של פסקי דין. להלן נציין את המהותיים שבהם :
- פס"ד "רובינשטיין". בפסק דין זה מדובר בחברה לא פעילה שעסקה בשיווק דגי נוי , בעלת הפסדים צבורים לצרכי מס, שנרכשה על ידי בעל מניות שהפך אותה לחברה קבלנית, אשר שינה את שמה, תחום הפעילות שלה, וקיזז כנגד הכנסות החברה מהמקורות החדשים את הפסדיה הצבורים שנצברו בתקופה לפני שנרכשה על ידיו. בית המשפט המחוזי, התיר לחברה לקזז את הפסדיה. בערעור של רשות המיסים לבית המשפט עליון שונתה ההחלטה כך שהפסדיה לא הותרו בניכוי ובכך נקבע כי מאחורי עסקת רכישה חייבת להיות תכלית ורק אם תנאי כזה מתקיים, מותר לקזז הפסדים.
- פס"ד בן ארי אשר ניתן בשנת 2008 בבית המשפט העליון, נידונה השאלה האם בעל מניות מיעוט בחברה אשר צברה הפסדים רוכש את כולה זכאי להשתמש בהפסדיה למען קיזוז רווחיו. פסק הדין מתייחס למקרה בו אין טעם כלכלי לרכישת החברה בהפסדים זולת קיזוז ההפסדים. הוא קובע מספר מדרגות:
- כאשר בעל מניות מיעוט מוכר מניותיו לבעל השליטה בחברה הזכות לקיזוז הפסדים לא תפגע.
- במצב שבו בעל מניות מיעוט הופך לבעל מניות רוב, יותרו קיזוזים בחברה רק בגובה אחזקתו במניות החברה לפני הרכישה.
- כאשר בעל מניות הרוב מוכר מניותיו, לא יותר קיזוז הפסדים בחברה.
- סוגיית רכישת חברה בהפסדים, עלתה שוב בעניין קבוצת נאווי אשר רכשה חברת שלד בורסאי, שהיו לה הפסדים צבורים בסכום של למעלה מ- 150 מיליון ₪. החברה נרכשה לטענתם של אחים נאווי במטרה לקצר את תהליך הפיכת החברה לציבורית ומטעמים מסחריים יסודיים. בית המשפט קבע כי, אומנם האחים נאווי הצליחו להוכיח את החשיבות לרכוש שלד ציבורי ולהכניס אליו את פעילותם אולם חייב את קבוצת נאווי להוכיח את הטעם המסחרי היסודי משום שלא בוצעו ניסיונות הנפקה ולא ניהלו נשא ומתן לרכישת שלדים אחרים והשלד הבורסאי שנרכש היה השלד השני בגודל היקף ההפסדים הצבורים אך אחים נאווי לא הצליחו להוכיח קיומו של טעם מסחרי יסודי ברכישת השלד הבורסאי הספציפי. לסיכום קבע ביהמ"ש, כי רכישת המערערת נעשתה מטעם של ניצול הפסדיה הצבורים ולכן היא בגדר "עסקה מלאכותית".
בהתאם לנאמר לעיל ניתן לראות כי במרבית המקרים בית המשפט לא יתיר לרוכש החברה עם ההפסדים לקזז את ההפסדים המועברים בטענה כי מדובר בעסקה מלאכותית. יחד עם זאת במקרים בהם מדובר ברכישת שלדים ציבוריים, הגדלת אחזקות בעל שליטה, ובמקרים נדירים גם מקרים בהם יוכח טעם מסחרי – כלכלי מובהק לרכישת החברה , יתכן ובית המשפט ייטה להתיר קיזוז הפסדים.
מובן כי יש לקבל ייעוץ מתאים בטרם ביצוע העסקה לרכישת החברה.
רכישת חברה בהפסדים: ניתוח היבטים משפטיים ומסחריים
רכישת חברה מפסידה יכולה להתאים לאסטרטגיה מסוימת, אך היא מצריכה הבנה מעמיקה של ההפסדים העסקיים והאפשרויות לקזז הפסדים. מגוון הסיכונים הכלכליים והמשפטיים שבהם נדרשים להתמודד ברכישת חברה כאלו יכולים להיות מרתקים ומאתגרים.
פסק דין רובינשטיין: הבן המשפטי לרכישת חברה מפסידה
אחת העקרונות המשמעותיים בהקשר של רכישת חברה מפסידה הוצגה בפסק דין רובינשטיין. הפסק דין העניק תשובה ברורה לשאלה של מתי ניתן לקזז הפסדים צבורים, ומאיזה רגע ניתן לחשוב על ההפסדים הצבורים של חברה מפסידה כהפסדים של החברה המרכישה.
לפי סעיף 86 לפקודה, במקרה של רכישת חברה, פקיד השומה יכול לאשר שינוי בזיקת החברה המפסידה, אם הוכח שהרכישה בוצעה בתנאים ובמטרות הכלכליות שהפסק דין רובינשטיין הגדיר.
הפסדים עסקיים: הטעם המסחרי
לקבלת החלטה נמרצת בפרק זמן מסוים לגבי רכישת חברה מפסידה, חייבת להתרחש דיון מעמיק בהפסדים העססקיים של החברה. הדיון הזה יתחיל בתהליך הסקירה המקיף של הסיבות להפסדים. הסקירה הזו תתרכז בניתוח מעמיק של מצב החברה, ההפסדים שלה, העסקים שביצעה והאיזונים שלה.
לקזז את ההפסדים: על הדרך לבית המשפט המחוזי
במקרים בהם ניתן לראות את המטרה העסקית של הרכישה ואת המניעים הכלכליים שמאחוריה, הדרך לבית המשפט המחוזי מתפתחת כדי להשיג את האישור הנדרש ללקזז הפסדים. החברה המרכישה תוכל להציג את כל המסמכים שהכינה במהלך הפרק זמן שבו נעשה הניתוח הכלכלי, ותוכל להסביר את תוכנית העסקים שלה ואת תהליכי השיקום שהיא מתכננת להפעיל.
בפסק הדין: המסלול לקזז הפסדים
כאשר בבית המשפט מקבלים את המסמכים ומתבססים על דעתם של מומחים, הם מתחילים לקבוע את מסלול הפעולה. המטרה היא להביא את החברה המרכישה למצב שבו היא יכולה להמשיך לקזז הפסדים שנצברו. כאן מתחילה החלק המשמעותי של הפסק הדין, שהוא הכלי שבעזרתו החברה המרכישה מנסה להשיג את מטרתה.
בסיום התהליך, החברה שרכשה את החברה המפסידה תוכל להשתמש בהפסדים הצבורים שלה כדי לקזז מסים בהמשך. היכולת להמשיך לקזז הפסדים צבורים אחרי שהחברה הורכשה, משנה את התמונה הכלכלית של החברה המרכישה ומאפשרת לה להמשיך את פעילותה עם יתרון משמעותי.
תהליך בבית המשפט המחוזי: צעדים מרכזיים לקזז הפסדים
ההליך בבית המשפט המחוזי הוא שלב חיוני בהכרעה על יכולת החברה לקזז את ההפסדים. במהלך התהליך, החברה המרכישה מציגה את הנימוקים שלה לרכישת החברה המפסידה, ומצדיעה את המחויבות שלה לשחזור החברה. כמו כן, היא מפרטת את התוכנית העסקית שלה ואת האסטרטגיות שהיא מתכננת להתעשר במטרה להביא לסיפוק החובות של החברה המפסידה. בית המשפט המחוזי נותן השקפה מקיפה על המצב, ובהתאם לכך מכריע בנושא הקיזוז של ההפסדים הצבורים.
סיכום
רכישת חברה בהפסדים היא תהליך מורכב הכולל גורמים כלכליים, משפטיים ומסחריים. המטרה העיקרית בכל התהליך היא להשיג יתרון משמעותי באמצעות קיזוז ההפסדים הצבורים. בפועל, מערך החקיקה והשיקולים המשפטיים משחקים תפקיד מרכזי בהגשמת המטרה הזו. אין ספק שבמסגרת מתויחסת וערנית, ניתן למנף את המציאות הכלכלית ולהפוך חברה מפסידה למקור יתרון תחרותי.
