האם ניתן לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד לבעל מניות מהותי?

רקע:
לאחרונה ניתן פסק דין משמעותי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נדונה סוגיה מרכזית בדיני המס: האם בעל מניות מהותי יכול לקזז הפסד הון שנצבר מחברת-הבת כנגד הכנסה מדיבידנד שחולק לו על ידי אותה חברה? שאלה זו היא בעלת השלכות רחבות על מבנה המס של בעלי חברות פרטיות.

המקרה שנדון בבית המשפט:
אבי בן דוד, בעלים של חברת אביב ב.ד אחזקות בע"מ, החזיק במלוא מניות החברה. בשנת 2014, החברה הפכה לחברה משפחתית לצורכי מס, מה שמאפשר לרווחיה והפסדיה לעבור ישירות לבעל המניות.
בשנת 2015, חברת-הבת של אביב ב.ד אחזקות, אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה בע"מ, דיווחה על הפסד הון של כ-4.4 מיליון ש"ח שנגרם ממכירת מניות. באותה שנה, חילקה חברת האם דיבידנד של כ-3.8 מיליון ש"ח לבן דוד. בן דוד ביקש לקזז את הכנסתו מדיבידנד כנגד הפסד ההון, מהלך שהביא להפחתת חבות המס שלו.

עמדת רשות המסים:
פקיד השומה דחה את הקיזוז בטענה כי בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד, משום שאין מדובר באותו סוג של הכנסה.
לטענת רשות המסים, המחוקק קבע שיעור מס מוגבל על דיבידנד של בעל מניות מהותי (30%), ולכן יש למנוע ממנו את האפשרות לקזז כנגדו הפסדים, כדי למנוע עיוותים במס.

טענות המערער (בן דוד):
בן דוד טען כי הקיזוז מוצדק, מאחר שהכנסותיו מדיבידנד חייבות באותו שיעור מס של 30% החל על רווחי הון, ולכן אין הצדקה למנוע ממנו את הקיזוז.
הוא הדגיש כי מדובר בהפסד הון שנוצר לו בפועל, ולכן שלילת הקיזוז היא לא הוגנת ופוגעת בעקרון מיסוי ההכנסה הריאלית.

פסיקת בית המשפט:
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של בן דוד וקבע כי החוק אינו מאפשר קיזוז הפסדי הון מדיבידנד עבור בעל מניות מהותי.
השופט הסביר כי המחוקק התכוון להפריד בין הכנסות מדיבידנד להפסדי הון, מאחר שכל אחד מהם ממוסה באופן שונה בהקשרים אחרים.
לפיכך, נקבע כי בן דוד לא רשאי לבצע את הקיזוז, וחויב לשלם את המס על הדיבידנד כפי שנקבע במקור.

השלכות הפסיקה:
למעשה פסק הדין אינו מחדש לעוסקים במלאכה דבר שכן היה ידוע שלא ניתן לקזז בין דיבידנדים של בעל שליטה אל מול הפסד הון אולם פסק הדין כן מקבע את את הידוע ההלכה שנהוגה.